ילדים זקוקים לאימון ביוגה צחוק כבר בגיל שש ! מדוע ? 
כתה א' בבית הספר ממ"ד הר נוף בנות בירושלים "קפצה למים" הצוחקים
"המורה נועה" ! זהו הכינוי החדש של בתי היקרה שהקב"ה מזכה אותה לחנך את כתה א' בשנת עבודתה הראשונה 
כמורה בישראל ב"ה. כולנו התרגשנו כשהיא החלה בעבודת הקודש הזו. אני זכיתי להתרגשות נוספת כאשר נועה שלי 
בקשה ממני שאנחה סדנת יוגה צחוק לתלמידותיה הצעירות. בתור בת לאם – מורה ליוגה צחוק , נועה חווה את היוגה 
צחוק בבית ומודעת היטב לתועלות של המתנה הזו. ועל כן הגתה נועה, חזון של תלמידות החוות חוויית למידה חיובית 
ומשמעותית ע"י שילוב תרגילי צחוק בלמידה של הקריאה בכתה א.
כמובן שהתגייסתי בשמחה בששון ובחיוך גדול למשימה. יחד בנינו מערך שיעור להפעלת הכיתה שלה עם שילובים של 
תרגילי קריאת האותיות וחיבורן לסימני הניקוד הנלמדים בכל שלב. 
התלמידות היו נרגשות ביותר כשהגעתי לכיתה, " האמא של המורה נועה" , שמעתי התלחשויות, וחיוכים ביישניים מציצים 
לעברי, "איזה כיף הולכים לצחוק" ועוד כאלו. נועה צרפה להפעלה גם את כתה א' המקבילה עם המחנכת שלה. ומצאתי 
את עצמי מול 04 פרצופים חמודים סקרניים המחכים למוצא פי בהתרגשות. 
פתחנו בריקוד חימום מוזיקאלי את ההפעלה כאשר תוך שניות היה שיתוף פעולה של כולן, השמחה והחיוכים התרחבו עם 
מחיאות הכפיים הקטנות אך סוערות. כשנתתי הסבר קצר על הצחוק ושאלתי אותן למה כ"כ חשוב לצחוק, הורמו די הרבה 
אצבעות קטנות, והתשובות היו ידעניות בהחלט. הידעניות הצעירות ידעו להסביר שהצחוק עוזר לבריאות, לשמחה, לכיף, 
והן שמחו )אני מקווה( לשמוע שהצחוק גם מאד עוזר ללמוד. היות והצחוק משחרר רגשות ומזרים חמצן רב למוח וגורם 
לפתיחות מחשבתית ומשפר את הלמידה.
הבנות נכנסו בקלות לתרגילי הצחוק ) זוכרים ? ילדים צוחקים ללא עכבות מאות פעמים ביום(
וגם המורות המלוות התנהלו למופת ונתנו בי אמון , בצעו את כל התרגילים, למרות שלא הייתה הזדמנות להסביר להן כפי 
שתמיד אני מסבירה לקבוצות מבוגרים לפני. )זוכרים ? המבוגרים צוחקים מעט מאד ביום, יש להם עכבות רבות(. 
חשיבות העניין היא כפולה: א. לתת דוגמא אישית לתלמידות. ב. לא להביך את המתרגלות ע"י צפייה פסיבית מהצד.
לשמחתי , הילדות ברובן התחברו לרעיון שמאחורי הכיף. שמעתי את אחת התלמידות אומרת למורה שהיא רעבה. לאחר 
מס' דקות היא נגשה אלי ואמרה שיש לה רעיון לתרגיל צחוק האוכל. בקשתיה להדגים, והיא יצרה במקום תרגיל שבו 
צוחקים את האוכל וכולן הצטרפו אליה, ואז עוד תלמידה המציאה והדגימה את צחוק הסעודה. כמובן שהדגשנו שאין לצחוק 
בזמן האוכל האמיתי. היה כיף לראות כי התלמידות הפנימו את המסר שניתן לשלב תרגול צחוק כדי להקל ולשפר
בכל מיני מצבים בחיים. גם כאשר בצענו תרגילי צחוק לשחרור כעסים )כן גם בגיל שש כבר כועסים( הן נכנסו לזה בכל 
הרצינות של הצחוק. 
מסתבר שגם קבוצת בנות שש, הן מיניקוסמוס של כל קבוצת אנשים בכל גיל. גם בגיל צעיר שכזה יש ילדים שלא 
מתחברים בקלות לתרגול צחוק שכזה. כולנו נולדנו פחות או יותר עם רמת צחוק טבעית ) כ- 044 פעם ביום(, וכולנו 
מתחילים לאבד את היכולת הטבעית הזו בסביבות גיל שש שבע )על פי המחקרים(. האם זה לא מעט עצוב ? שזה 
קורה דווקא בגיל תחילת הלימודים בבית הספר ?
מטרת האימון ביוגה צחוק היא לעזור לכל אחד בכל גיל לחזור לשמחה הטבעית הפנימית שלו. זאת משום היתרונות 
הרבים נפשיים ופיזיולוגיים של השימוש בצחוק בחיי היומיום ובפרט בלמידה בבית הספר.
לקראת סוף ההפעלה כשאחזנו ברכבת הצחוק, יצרנו 0 קרונות רכבת הצועדים ושרים ובכל תחנה עוצרים וצוחקים עם 
אות אחרת מה א"ב הנלמד + הניקוד. בשלב זה עדיין נשארו 0 ילדות שלא צחקו והן נראו מעט ציניות )מצחיק בגיל שש 
נכון ?( ואז כשהצעתי שהן תיצורנה קרון משלהן, הכריזה אחת מהן ביצירתיות : "אנחנו נהיה הקרון של הכועסים" , נכון 
מדהים ? זרמנו איתן בתחנות הקרונות האחרים צחקו והקרון שלהן הביע נהמות כעס )אבל בשמחה של משחק(. 
סיימנו בתרגיל ריקוד צחוק התודה, בצחוק משותף אדיר של כל הבנות, וכולן זכו במדבקת סמיילי זוהרת גדולה על המצח. 
מיד שאלו אותי הקטנות החמודות האלו האם אני אבוא גם מחר. הסברתי להן שהמורה נועה תמשיך להפעיל איתן תרגילי 
צחוק תוך כדי למידת הקריאה.
חשוב להסביר היוגה צחוק מתבססת על עיקרון Motion creates emotion - תנועה יוצרת רגש. השימוש בטכניקה 
זו בתהליך הלמידה, מקשר אצל התלמידים חוויה חיובית רגשית עם החומר הנלמד. הוכח כבר רבות כי חוויה רגשית 
חיובית מסייעת לשפר את הלמידה וכן משפרת את הזיכרון, רגש חיובי נצרב במוח הימני שהוא ארוך טווח הרבה 
יותר מהמוח השמאלי שבו מתנהלת החשיבה הרציונלית.
בסוף ההפעלה נגשה אלי חמודה קטנטונת אחת ובקשה לומר לי תודה באופן אישי, התרגשתי ושאלתי לשמה, "הודיה" 
ענתה לי בחיוך.